תובנת ביזנס מספר (מעצב שיער) יהודי במרוקו – חלק א'

לא גדלתי בבית עשיר. לא ידעתי בכלל מה זה יזמים ואני חושב שבילדותי לא היו בסביבתי אנשים עשירים או יזמים. בחיפה של שנות השישים והשבעים, הרוב המכריע של האנשים המבוגרים שהכרתי היו שכירים במפעלים של ההסתדרות, עובדי מדינה או שכירים. פה ושם היו ״סוחרים״, בעלי מלאכה זעירים.

הכרתי ילד אחד בכיתה בחטיבת הביניים, כץ קראו לו, שלמשפחה שלו היה ״מפעל נגרות״. זו היתה נגרייה עם בערך 20 עובדים, אולם תצוגה גדול ומודרני והיה להם קוטג' עם שתי קומות בקרית שמואל!! אבל העושר המופלג של המשפחה העשירה הזו התבטא יותר מהכל בכך שהחברים שביקרו בבית של כץ, סיפרו שיש להם שני קווי טלפון!!

וואו! טייקונים!

אבא שלי היה מורה כל הקריירה שלו. חמישים ושתיים שנה הוא היה מורה במסגרות חינוכיות שונות. גם אני התחלתי את הקריירה שלי כשכיר. מורה בבית ספר תיכון, ממש כמו אבי. עם השנים, כשבגרתי, החלטתי לצאת לדרך יזמית עצמאית. 

הייתי בטוח שאני הראשון!

אני צריך לחצוב לי דרך משלי בעולם בו כל האנשים סביבי הם שכירים! ואכן דרך ארוכה עשיתי במעבר שלי משכיר ליזם עצמאי. דרך רוויות טעויות של מתחילים, הפסדים, הרבה חיפושים וניסוי וטעיה.

השבוע גיליתי שטעיתי.

טעיתי בענק.

אני לא הראשון.

מסתבר שסבי, בנימין בן הרוש ז״ל, שהיה ספר במרוקו, לפני קום המדינה, היה יזם מוכשר מאוד. מורי אבי היה יזם לא פחות מוכשר ממנו. שהשיק מיזמים מעניינים בתור ילד.

וואו זו היתה תגלית מרעישה מבחינתי.

 

הצטרף למנויי האתר וקבל מיידית גישה לתכני הפרימיום שלי

גישה לאיזור חברים אישי | ניוזלליטר יומי | בונוסים והדרכות מצולמות
פרימיום

השבוע קראתי את הסיפור הבא על סבא שלי, כפי שאבי סיפר אותו בספרו האוטוביוגרפי ״חיב״ה לעליה לארץ ישראל״.

אני רוצה להביא לך קטע קטן שמצאתי בו תובנות ביזנס נהדרות לכל יזם:

הנה הוא לפניך:

אבא יצר בעיה בהחליטו לפתוח מספרה בעיר רווית מספרות, וברחוב שהיו בו כבר שתי מספרות ותיקות. ההכנסות של יום שישי יכלו להספיק לצרכים של ימים אחדים. אך איך עונים על השאלה: ״מה נאכל״ בימים א-ה, כשלא נכנסים לקוחות כלל לחנותו? האוניברסיטה של החיים מכריחה אותך ללמוד גם אם לא למדת, או אף אם אינך רוצה ללמוד.

צא ולמד מה ביקש משה רבינו מישראל כדי לבחור להם שופטים ראויים: ״הבו לכם אנשים חכמים ונבונים״ ושואלים: מה בין חכם לנבון?

חכם דומה לשולחני = בנקאי עשיר הפורט וממיר מטבעות. כשמביאים לו דינרים לראות – רואה, וכשאין מביאים לו יושב ותוהה.

נבון דומה לשולחני סוחר. כשמביאים לו מעות לראות – רואה, וכשאין מביאים לו – הוא מחזר ומביא משלו. (רש״י דברים א׳ י״ג)

וכך גם אבא פתר את הבעיה שיצר!

אם הלקוחות לא באים למספרה שלו, הוא יביא את המספרה עד אליהם. ולא עוד, אלא יחפש את אותם הלקוחות הצרפתים הנוצרים, המשלמים ברמה גבוהה מהמקובל מבין אחיו היהודים.

היכן ימצא אותם? במלאח (רובע יהודי) הישן? אין כאן נוצרים כלל! מחוץ לחומות? יש רק סוחרים ובעלי מלאכה זעירים. ואולי ימצאו בעיר החדשה? יש שם חנויות יוקרתיות ומפוארות כמו באירופה: סלונים לתספורות נשים וגברים, סלונים לבגדים מחוייטים, חנויות לאופטיקה, קליניקות של רופאים פרטיים וכדומה. 

אבא לא מתייאש ודבק במטרה למצוא את הלקוחות שהוא רוצה בהם. הוא יוצא מחוץ לעיר החדשה של מקנס, ורואה בתים נאים ומבודדים זה מזה. בהם גרים פקידי הצרפתים וקציניהם עם משפחותיהם, ומנהלים את המנדט הצרפתי על מרוקו, אלה הם הלקוחות המוכרים לו היטב מהעיירה ׳כניפרה׳ בה שהה כמה שנים טובות והתפרנס מהם ברווח.

ואיך הגיע אליהם? – על אופניים! על אותם האופניים שגלשתי בהם למוסדות הלימוד בילדותי המוקדמת, על אותם האופניים קשר אבא מזוודה גדולה בכיסא, מעל מגן הגלגל האחורי ובה הסיע לבנים גרביים, בגדי ילדים, חולצות ועוד.. בתוך המזוודה הגדולה שם אבא מזוודה קטנה בה ארז את כלי התספורת.

הוא נקש על דלת אחד הבתים. כשהדלת נפתחה אמר בצרפתית: ״ספר עד הבית!״ או לה לה.. אמרה הגברת, באת בדיוק בזמן! יש לי שני ילדים הזקוקים לתספורת, ולא היה זמן ואפשרות לקחת אותם העירה לספר, טוב שבאת!

אבא פתח את המזוודה הגדולה להוציא ממנה כלי התספורת, והגברת ראתה לפניה מבחר מצרכים הנדרשים לחידוש תמידי בכל בית ובגדי ילדים. איזה יופי אמרה הגברת, הבאת לכאן כמה חנויות וחסכת לי נסיעה וזמן! כדי להתחבב על הילדים בפעם הראשונה שהם נתקלים באיש זר, היה מראה להם ממתק או צעצוע, ומבטיח להם אותו אם הם ישבו יפה לפניו עד גמר התספורת.

בסיום מלאכתו טאטא אבא ואסף קצוות השיער, שנערמו על הרצפה. ידוע ידע אבא, כי הדבר השנוא ביותר על הנשים הוא לכלוך, ובו הם נאבקות כמחצית מחייהן. אם יטיל עליה איסוף השיערות היא עלולה למאוס בשירות הזה ולומר ׳לא מעוקצך ולא מדובשך׳!

כמה מגיע לך אדוני הספר? שואלת הגברת, אבא מוציא פנקס ועושה חשבון. התספורת.. ועוד הפריטים.. יעלו לגברת מאה ושבעים וחמישה פרנק. בעלת הבית ממשמשת בארנקה ומוצאת רק מאה וחמישים פרנק בלבד, ובדקה מה יכולה היא להחזיר מקנייתה.

אין דבר גברת! אומר לה אבא, תוכלי לשלם חובך בחודש הבא. כמה יפה מצידך אדוני לתת בי אמון, הגם שאינך מכירני! אמרה הגברת. לעונג הוא לי עונה אבא. כידוע החנווני נאמן על פנקסו, ׳הפנקס פתוח והיד רושמת׳ את החוב של גברת פלונית בסך 25 פרנק.

סיפור מתוק.

ספרתי כאן לפחות 4 תבונות ביזנס חזקות שכדאי לכל יזם לשנן 🙂

לפני שאני כותב לך אותם. בוא נראה, יזם משחקי העושר, מפואר שכמותך: איזו תובנת ביזנס חזקה קופצת לך מהסיפור הזה?


רוצים לקרוא את התובנות שאני מצאתי? כנסו לכאן

עם מי בא לך לשתף את הפוסט?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

הצטרף למנויי האתר וקבל מיידית גישה לתכני הפרימיום שלי

גישה לאיזור חברים אישי | ניוזלליטר יומי | בונוסים והדרכות מצולמות
פרימיום

אולי יעניין אותך לקרוא גם

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

חבריו הסטודנטים רצים בין עבודות סטודנטיאליות מזדמנות מלצרות בבית קפה, עבודת שמירה או שליחויות. חבריו מגרדים כמה אלפי ש"ח בודדים בחודש ומתקמצנים לקונות הפוך בכוס

קרא עוד»
למה אני שונא את בלייק פריידי?

למה אני שונא את בלייק פריידי?

אני מתעב את הבלאק פריידיי הזה! למה בעלי עסקים צריכים לשנוא את היום הזה לפחות כמוני בשנים האחרונות העולם המערבי וגם אנחנו בישראל נכנסנולאטראף משוגע

קרא עוד»