מה למדתי על ביזנס מפוטבול אמריקאי?

אני לא צופה אדוק של משחקי ספורט. למרות שאני אוהב לעשות ספורט, במיוחד ריצות ארוכות, אין לי מי יודע מה סבלנות לשבת במשך שעה שלימה ולצפות במשחקי כדור כמו: כדורסל, כדורגל, טניס וכדומה.

גבר שלא אוהב לצפות במשחקי כדורגל, זה קצת חריג בנוף שלי. אפילו בבית שלי, מתוך חמישה ילדים- שלושה מבני הם אוהדים שרופים של מכבי תל-אביב בכדורגל וכדורסל! לא יודע למה זה הגיע לי לראות את בני, יוצאי חלצי, פוצחים בזעקות שבר כל פעם שחבורת השעירים על כר הדשא החביבה עליהם מחמיצה גול. 

לא יודע על מה ולמה זכיתי בביתי שלי לגדל חבורת בבונים שבוהה בתנועות כדור לבן-שחור על המסך, בריתוק וריכוז-על שכזה.

הפסקתי לדרוש במופלא ממני.

את זה שאין לי סבלנות לראות במשך שעה משחק כדורגל שלפעמים בקושי מבקיעים בו גול אחד, אפשר להבין. אם כי אני יכול גם להתגדל בעצמי ולהבין שיש אנשים עם סבלנות יותר גדולה ממני. בכדורסל, ניחא, עד קורה משהו במשך 40 דקות של משחק. ואפילו אני יכול, ביום שאני ממש מתאמץ להיות אבא סבבה, לשבת עם בני בן השלוש עשרה ולנסות להתקרב אליו דרך צפיה בגברתנים ענקים שחומי עור מקועקעים שמטביעים כדור בסל כמו שאני מוריד מים בניאגרה.

אבל יש משחק אחד שאני לא מצליח להבין בכלל – פוטבול אמריקאי.

הצטרף למנויי האתר וקבל מיידית גישה לתכני הפרימיום שלי

גישה לאיזור חברים אישי | ניוזלליטר יומי | בונוסים והדרכות מצולמות
פרימיום

כמה פעמים ניסו להסביר לי איך זה עובד. ואני עדיין לא מצליח להבין. וזה לא שאני קשה הבנה במיוחד, זה שאני לא מצליח להבין את האלימות המובנית בספורט הזה. השחקנים נראים מוזר עם קסדות וחולצות ממוגנות בכתפיים. זה משווה להם מראה תוקפני. וכל המשחק בנוי על התנגשויות חזקות שלהם האחד עם השני.

זהו ספורט מסוכן ביותר. למרות המיגון של הקסדות, כמעט כל השחקנים המקצועיים בו סובלים מזעזוע מוח. פגיעה שפוגעת בהם קוגניטיבית ורגשית. וגורמת להתפרצויות של בעיות נפשיות חמורות.

לא מבין בכלל.

אבל מי שואל אותי?

144 מיליון אמריקאים צופים בחרדת קודש מדי שנה ברגע השיא של ליגת הפוטבול האמריקאית. זה כמעט חצי מהאומה האמריקאית.

ובואו נגיד את האמת: האמריקאים הם עם חכם ונבון. הם הגיעו לירח, הם המציאו המון המצאות טכנולוגיות ששינו את העולם כמו: מחשב אישי, אינטרנט, טלפון נייד ועוד ועוד. חכמים אמרנו? אז מה הם נדבקו לטמטום הזה?! להעמיד קבוצות של אנשים שהולכים להתנגש אחד בשני באגרסיביות ובתוקפנות מתפרצת ולסבול עד שארית חייהם מפציעות קשות שידפקו להם את החיים.

קטונתי מלהבין.

אבל תמיד כשאני לא מבין תופעה מסוימת, אני הולך ללמוד מה ההביזנס מודל שלה. או במילים אחרות: איפה הכסף ומי מרוויח הכי הרבה ממנו?

אז מי מרוויח מהשיגעון הזה?

חקרתי קצת.

תסתכל על התמונה של הבחור הזה שקוראים לו פטריק מהומס:

פוטבול אמריקאי ועסקים - מנו בן הרוש

(הבאתי לך במיוחד תמונה שלו בלי קסדה, כדי שאם תתקל בו ברחוב תזהה אותו 🙂 למרות שבאופן כללי לא מומלץ להיתקל בשחקני פוטבול לא משנה איפה)

הוא הכוכב הכי גדול של ליגת הפוטבול האמריקאית! יש לו את החוזה הכי שמן בליגה, שזה אומר שלשנה הוא מקבל משכורת של 45 מיליון דולר!

לא רע.

חישבתי ומצאתי שאם נניח הוא עובד כמו משרה מלאה של 180 שעות בחודש (כי יש לו אימונים, תדריכים, הכנות ומשחקים), אז יוצא שהוא מרוויח לשעה אחת בחודש 20,833. 

יפה לו. סחטיין.

ואם נחלק ל- 60 דקות בשעה אז זה יוצא 347 דולר לדקה!

אבל שים לב: דקת פרסומת בזמן השיא של משחק הסופרבול, שמושכת אליה הכי הרבה צופים, נמכרת ב- 10 מיליון דולר!!!

אז מה קורה כאן?

פטריק מהומס הזה הולך לדפוק את החיים שלו בדקת השיא הזו! וכשהוא יתנגש וראשו יוטח בראש של השחקן היריב נכנס לחשבון הבנק שלו סכום של 347 דולר. שאותם יצטרך כנראה להוציא מיד על טיפולים רפואיים עד סוף החיים שלו בגלל נזקי זעוזוע המוח שיחטוף. בזמן שהדרמה הזו תחולל באצטדיון בקנזס-סיטי (העיר של פטריק), ישבו להם חבורת מפרסמים, וישלשלו לכיסם 10 מיליון דולר! ומקסימום יוציאו אותם על כדורים נגד כאב ראש בבוקר בגלל הננגאובר מהוויסקי שהם הערו אל קירבם כשצפו במשחק.

הזעזוע מוח היחידי שהם יהיו עסוקים בו זה איפה לבזבז את הסכומים המטורפים האלה..

אז מה אנחנו לומדים מזה?

שהפוטבול וליגת הסופרגול בארה״ב היא פלטפורמה עסקית לגלגל כסף. המון כסף. היא מנצלת איזו נטיה לא ברורה של אנשים לראות משחק בכדור פחוס, והתנגשויות בין גברים צעירים על כר דשא ירוק, ומגלגלת סביב זה סכומים מטורפים. 

השחקנים עצמם, אלו שמדברים עליהם, שמעריצים אותם ותולים את הפוסטרים שלהם- מקבלים פירורים מתוך עוגת הביזנס. זה נראה שהם ״עושים כסף״ גדול אבל כשבודקים את מה שהם מרוויחים לעומת מה שמתגלגל מסביבם, ברור שהם לא בצד המרוויח של הסיפור.

כשמשקללים לזה את המחירים הבריאותיים והנפשיים שהם משלמים על כך, זה כבר נראה כעסקה מפוקפקת מאוד. 

אז השחקנים האמיתיים שלוקחים את הקופה הם לא השחקנים על המגרש, אלא השחקנים שמחליטים על הפלטפורמה! אלו המפרסמים, הבעלים ומנהלי תאגידי הענק שמשלשלים לכיסם סכומים אסטרונומיים.

הנה החוק שניסחתי לך כאן:

שחקני הפלטפורמה מרוויחים הרבה יותר מהשחקנים שבתוך הפלטפורמה.

ועל זה אני הולך לדבר היום במשדר שאני מקיים.

2022 מחייבת אותנו להבין שאם אנחנו רוצים להצליח בביזנס באמת, אז כדאי שנפסיק לשחק כמו שחקנים בתוך הפלטפורמה. ונתחיל לשחק על החוקים ששחקני הפלטפורמה משחקים עליהם.

במקום להיות כמו שחקני הפוטבול האלו שמקבלים סכומים שנראים גבוהים, אבל ת׳כלס דופקים להם את החיים – הגיע הזמן לעבור תהליך ליווי עסקי איכותי ולהיות בצד של המפרסמים והמנהלים של הביזנס שמגלגלים את הסכומים האלו.

עם מי בא לך לשתף את הפוסט?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

הצטרף למנויי האתר וקבל מיידית גישה לתכני הפרימיום שלי

גישה לאיזור חברים אישי | ניוזלליטר יומי | בונוסים והדרכות מצולמות
פרימיום

אולי יעניין אותך לקרוא גם

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

חבריו הסטודנטים רצים בין עבודות סטודנטיאליות מזדמנות מלצרות בבית קפה, עבודת שמירה או שליחויות. חבריו מגרדים כמה אלפי ש"ח בודדים בחודש ומתקמצנים לקונות הפוך בכוס

קרא עוד»
למה אני שונא את בלייק פריידי?

למה אני שונא את בלייק פריידי?

אני מתעב את הבלאק פריידיי הזה! למה בעלי עסקים צריכים לשנוא את היום הזה לפחות כמוני בשנים האחרונות העולם המערבי וגם אנחנו בישראל נכנסנולאטראף משוגע

קרא עוד»