אתה תחרותי או הישיגי?

אני איש של ריצות למרחקים ארוכים.

בגיל מאוחר יחסית באמצע שנות הארבעים שלי גיליתי את הריצה למרחקים הארוכים. ככה מצאתי את עצמי  בשנת 2014 מחליט לרוץ חצי מרתון בפעם הראשונה. תוך שישה שבועות הכנתי את עצמי לריצת חצי המרתון כשלפני כן בקושי רצתי 3 ק״מ

אנשים אמרו לי:

״אתה משוגע״

״אתה תפצע״

״אתה לא בגיל״

ועוד ועוד אזהרות

אבל לא ויתרתי. קמתי ורצתי

ועשיתי את זה!

ואז גם די התאהבתי בזה

שנה אח״כ רצתי בשני חצאי מרתון ועוד כמה ריצות ליליות של 10 ק״מ פלוס שני מרוצי שליחים. גיליתי שבסוף השנה במצטבר רצתי במירוצים מעל  120 ק״מ!

קדמו לכך הכנות וריצות אימון. צברתי בסוף 2015 קילומטראז מאוד מאוד מרשים.

הירכיים והשוקיים שלי הפכו לגושי בטון! אמא׳לה

לא נולדתי אצן. ממש לא. בשיעורי הספורט בבית הספר הייתי בסדר. משיג הישגים ממוצעים בדרך כלל. אף פעם לא הצטיינתי בספורט במיוחד. בצבא נחשבתי לבעל כושר סחיבה גובה ולכן הפילו עלי את אחד הפקלי״ם הכבדים שיש במחלקת חי״ר – אר.פי. גי׳

שקלתי אז פחות 70 ק״ג וסחבתי עלי כמעט 40 ק״ג!!

האבסורד היה שגם הייתי מאוד רזה, אז כשהיה צריך לפתוח אלונקה ולסחוב פצוע, המחלקה שלי ישר היו משכיבים אותי עליה כדי שיהיה להם קל לסחוב..

רזה, בעל כושר סחיבה היית אבל לא הצטיינתי במיוחד בריצות

הייתי בסדר.

מה קרה באמצע החיים (אני מקווה שזה האמצע.. לא קיבלתי את זמן פג התוקף שלי מאף אחד עד כה..)

החלטתי לרוץ ועוד ריצות ארוכות שאורכות כמה שעות?

גיליתי על עצמי שאני הישגי. שאני מונע ממטרות חיצוניות ומדידות שאני מציב לעצמי וחותר להגשים אותם. וכשגיליתי את זה, הבנתי שזה מפתח מאוד חשוב להתפתחות האישית שלי

התחלתי להנות מהדרך!

התחלתי להנות מההכנות הארוכות מההישגים הקטנים שאני כובש כל פעם בדרך.

מכירים את זה שכשאתם מגלים משהו טוב, אתם לא מבינים למה לא כל העולם ככה? זה קורה לפעמים כשאנשים מגלים איזה דיאטה, שיטת תזונה, פטנט עסקי או משהו כזה, ואז הם עוברים להיות מיסיונרים. הם בטוחים שהם גילו את האור והמפתח לאושר עלי אדמות

אז גם אני …

שאלתי את הבן הגדול שלי, שמתאמן בטניס ומרביץ משחקים של שעתיים וחצי על דופק ממוצע של 153 פעימות לדקה, למה הוא לא רץ איתי מרתון?

תסתכלו רגע על המדדים שלו

הנה התשובה שלו:

״ריצות מה זה משעממות אותי! אני צריך את המשחק והתחרות ואני יכול שעות לעשות את זה כמו שראית״

אז הנה התובנה שלי עבורך הבוקר:

יש אנשים הישגיים ויש אנשים תחרותיים!

ההישגים מציבים לעצמם מטרות ויעדים ורוצים לכבוש אותם. הם מתמודדים מול עצמם. מודדים את ההתקדמות שלהם ואת השיאים שלהם. הם מול המספרים והנתונים

התחרותיים צריכים את המפגש עם אדם אחר, קבוצה, שמאתגרת אותם. שגורמת להם לרצות לנצח את השני. זה הכוח המניע שלהם.

אין כאן טוב או רע

יש כאן ״קוד הפעלה״ שאם מזהים אותו אפשר לנצל אותו כדיי להתקדם ולהשיג את המטרות שלנו בחיים. אם נדע לזהות את הקוד שלנו, נוכל להתאים לעצמנו את המהלכים והאסטרטגיה

אז מה התוכנה הדומננטית שלך?

הישגיות או תחרותיות?

או במילים אחרות אתה כמוני או כמו הבן שלי?

יום טוב

עם מי בא לך לשתף את הפוסט?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

הצטרף למנויי האתר וקבל מיידית גישה לתכני הפרימיום שלי

גישה לאיזור חברים אישי | ניוזלליטר יומי | בונוסים והדרכות מצולמות
פרימיום

אולי יעניין אותך לקרוא גם

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

חבריו הסטודנטים רצים בין עבודות סטודנטיאליות מזדמנות מלצרות בבית קפה, עבודת שמירה או שליחויות. חבריו מגרדים כמה אלפי ש"ח בודדים בחודש ומתקמצנים לקונות הפוך בכוס

קרא עוד»
למה אני שונא את בלייק פריידי?

למה אני שונא את בלייק פריידי?

אני מתעב את הבלאק פריידיי הזה! למה בעלי עסקים צריכים לשנוא את היום הזה לפחות כמוני בשנים האחרונות העולם המערבי וגם אנחנו בישראל נכנסנולאטראף משוגע

קרא עוד»